תהלים, פרק קמ״ב, פסוק א׳

Psalms 142:1Sefaria

מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִ֑ד בִּֽהְיוֹת֖וֹ בַמְּעָרָ֣ה תְפִלָּֽה׃

תארו לעצמכם שאתם מתחבאים בשקט במקום חשוך, ומי שמחפש אתכם נכנס ממש לאותו מקום. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לדוד. הוא ואנשיו הסתתרו עמוק בתוך מערה מפני שאול המלך שרדף אחריהם, ולפתע שאול נכנס פנימה! המילים בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה מתארות את הרגע המותח הזה, שבו דוד אפילו חתך בשקט חתיכה קטנה מהמעיל של שאול.


באותו רגע של סכנה, דוד פנה אל ה' וחיבר תְפִלָּה. המילה מַשְׂכִּיל מלמדת אותנו משהו מיוחד על האופי של דוד. בדרך כלל, כשאדם נמצא בפחד גדול, קשה לו מאוד להתרכז או להתפלל. אבל דוד היה חזק ויציב. הוא שמר על מחשבה צלולה והצליח להתפלל מכל הלב, מתוך ידיעה ברורה שה' מקשיב לו ושומר עליו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק קמ״א
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.