תהלים, פרק י״ט, פסוק ג׳

מחזור הזמן של הטבע מהווה עדות מתמשכת להשגחת ה' ולמעשה הבריאה, שאינו פרי מקרה עיוור אלא שומר על סדרו ומתחדש תדיר. כל יוֹם מוסר לְיוֹם הבא את עדותו על פלאי הבורא הנגלים באור, וכך הוא יַבִּיעַ, כמעיין שופע ובלתי פוסק, אֹמֶר של שבח מוחשי ודיבור. לעומת זאת, שעות הדממה עוברות מכל חושך וְלַיְלָה לְּלַיְלָה שאחריו כזמן המיועד להתבוננות פנימית וללימוד תורה, וכך הלילה יְחַוֶּה ומגלה לאדם דָּעַת והשכלה. מתוך ההתבוננות ברצף הבלתי פוסק של חלופות הימים והלילות, מתעוררות הבריות כולן להלל ולהודות לה'.