טבעו המוגבל של האדם מונע ממנו להגיע לשלמות רוחנית מוחלטת ולהימנע לחלוטין מטעויות. משום כך שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין, כלומר אין אדם שמסוגל לדעת הכול ולהיזהר מכל שגגה, ולעיתים הוא חוטא מתוך מחשבה שאין כל רע במעשיו. מתוך הכרה זו פונה האדם לה' בבקשה מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי, ומבקש סליחה, ניקוי וכפרה על חטאים שנעלמו מעיניו כדי שלא ייענש עליהם. המונחים שְׁגִיאוֹת ונִסְתָּרוֹת מבטאים יחד את כל סוגי החטאים שנעשו ללא כוונה, בין אם מקורם בטעות ביישום המעשי של ההלכה ובין אם בחוסר ידיעה מוחלט של הדין.
תהלים, פרק י״ט, פסוק י״ג
שְׁגִיא֥וֹת מִֽי־יָבִ֑ין מִֽנִּסְתָּר֥וֹת נַקֵּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.