לאחר הבקשות על המעשים, המשורר מבקש לפייס את ה' ולמצוא חן בעיניו כדי שיִהְיוּ לְרָצוֹן דיבורו ומחשבתו. בקשתו היא שה' יקבל את אִמְרֵי פִי, הדברים שהוא מצליח לבטא, יחד עם הֶגְיוֹן לִבִּי, המחשבות הפנימיות שאינו מסוגל להוציא אל הפועל, או לחלופין שיקבל את תפילתו גם כשהכוונה חסרה ויעזור ללבו להתרכז. הוא פונה אל ה' כצוּרִי, המשענת המגנה עליו מראש מפני נפילה בחטא או ביד אויב, וְגֹאֲלִי, המחלץ אותו בדיעבד לאחר שכבר נכשל או שקע בצרה. בזכות חיבור שלם זה בין מחשבת הלב לדיבור השפתיים, נקבע הפסוק כחתימה לתפילת העמידה.
תהלים, פרק י״ט, פסוק ט״ו
יִ֥הְיֽוּ־לְרָצ֨וֹן ׀ אִמְרֵי־פִ֡י וְהֶגְי֣וֹן לִבִּ֣י לְפָנֶ֑יךָ יְ֝הֹוָ֗ה צוּרִ֥י וְגֹאֲלִֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.