בכל בוקר השמש מפציעה ומספרת את כבוד ה', כאשר המילה וְהוּא מכוונת אליה בזריחתה המשלבת יופי ועוצמה. היא מופיעה בהוד ומשמחת את הבריות כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ, אך בד בבד מחלישה את אורה העליון והמקורי כדי שהעולם יוכל לסבול את חומה. בהמשך מסלולה השמש פועלת בזריזות ובהתלהבות, ולכן היא יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר הבטוח בכוחו ונע ללא פחד או מעצור. מרוצתה העצומה אינה פוסקת והיא ממשיכה לָרוּץ אֹרַח, כלומר לנוע בנתיבה הצר, כדי למהר ולשוב אל מקום מנוחתה בדומה לחתן השב לביתו.
תהלים, פרק י״ט, פסוק ו׳
וְה֗וּא כְּ֭חָתָן יֹצֵ֣א מֵחֻפָּת֑וֹ יָשִׂ֥ישׂ כְּ֝גִבּ֗וֹר לָר֥וּץ אֹֽרַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.