יצא לכם פעם להרגיש בטוחים ורגועים לגמרי, כשאתם יודעים שמישהו חזק ואוהב דואג לכם ושומר עליכם? דוד המלך מסתכל לאחור על החיים שלו ונזכר בימים שבהם היה רועה צאן צעיר, כשהיה מתבודד במדבר קרוב אל ה'. כשהוא מתחיל לנגן בכינור שלו, שורה עליו רוח הקודש, והוא מחבר מִזְמוֹר לְדָוִד. דוד מרגיש שהקשר שלו עם ה' הוא קרוב ומיוחד. הוא מדמיין את עצמו כמו כבש קטן, ואומר ה' רֹעִי. כמו שרועה צאן מסור שומר על הכבשים שלו, מדריך אותן ודואג להן לאוכל, כך בדיוק ה' מנהיג אותו, משגיח עליו ונותן לו את כל מה שהוא צריך באופן אישי. מתוך הביטחון המוחלט הזה, דוד מגיע למסקנה ברורה ומרגיעה: לֹא אֶחְסָר. הוא יודע שכל עוד ה' הוא הרועה שלו שמחלק מזון לכולם, לעולם לא יחסר לו שום דבר שהוא באמת זקוק לו. גם כשהוא הולך במדבר השומם, הוא רגוע. דוד גם בטוח שכל השפע והטוב שהוא מקבל בעולם לא יקלקלו אותו ולא יגרמו לו להתגאות, אלא רק יעזרו לו להמשיך בדרך הטובה.
תהלים, פרק כ״ג, פסוק א׳
מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑ד יְהֹוָ֥ה רֹ֝עִ֗י לֹ֣א אֶחְסָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.