תהלים, פרק ג׳, פסוק ה׳

יצא לכם פעם להרגיש שאתם נמצאים בצרה, וידעתם שרק מישהו אחד באמת יכול לעזור לכם? דוד המלך נמצא במצב קשה, והוא נאלץ לברוח מאנשים שמנסים לפגוע בו. במקום לאסוף כלי נשק ולצאת למלחמה, הוא בוחר בנשק אחר לגמרי. דוד מכריז קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא, כי הוא יודע שהדבר הכי חזק שהוא יכול לעשות זה להתפלל. הוא פונה אל ה' בביטחון עמוק שהוא שומע אותו. מיד לאחר מכן דוד אומר וַיַּעֲנֵנִי, כלומר שה' כבר ענה לו. מוזר, לא? הרי הוא רק עכשיו התפלל! הסיבה שדוד מדבר בלשון עבר היא שהוא כל כך בטוח שה' יעזור לו, עד שעבורו ההצלה היא עובדה מוחלטת שכאילו כבר קרתה. דוד בטוח שהתשובה מגיעה אליו מֵהַר קָדְשׁוֹ, שזהו ההר הקדוש בירושלים. אפילו שדוד ברח ונמצא רחוק מאוד מהעיר, הוא מאמין בלב שלם שה' שומע אותו ויעזור לו ממרחקים בדיוק כמו מקרוב. דוד מסיים במילה סֶלָה, שמשמעותה היא לנצח. הוא מאמין שהישועה שיקבל תהיה לתמיד, והוא לא יצטרך עוד לברוח לעולם.