תהלים, פרק ל״ג, פסוק י״ז

בימי קדם נחשב חיל הפרשים לכוח הצבאי העיקרי, אך הציפייה להישען על כוח פיזי בלבד היא תקוות שווא, ולכן שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה. גבורת הסוס אינה עצמאית אלא ניתנה לו מאת ה', המכריע את הקרב, ואם לא יחפוץ בניצחון הרוכב הוא יכשיל את בהמתו. מעבר להשגחה העליונה ישנה גם סכנה מעשית ברכיבה, שכן חייל רגלי יכול לדקור את הסוס מלמטה ולהביא למות הרוכב. הכתוב מוסיף כי וּבְרֹב חֵילוֹ, כלומר על אף כוחו הרב ואומץ ליבו, הסוס לֹא יְמַלֵּט ולא יצליח להציל את חיי רוכבו, שכן חיה עוצמתית קשה לשליטה ועלולה לדהור אל תוך מחנה האויב בניגוד לרצונו.