תהלים, פרק ל״ג, פסוק ט׳

כוחו המוחלט של ה' מתבטא בכך שכִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי, כלומר עצם המציאות נוצרה מיד מכוח רצונו בלבד וללא צורך בכלים. לאחר הבריאה הראשונית, הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד, שכן קיום העולם אינו פועל מעצמו אלא דורש השגחה מתמשכת המעמידה את הטבע על מכונו לנצח. בעוד שיש הרואים בכפילות הפסוק ביטוי סגנוני המדגיש את כוחו בכל פעולה, ההבחנה בין האמירה המיידית לציווי הנמשך לעתיד מלמדת כי העולם תלוי בה' בכל רגע. שליטה תמידית זו חלה גם על ההיסטוריה האנושית, ואין בכוחן של תחבולות אנושיות לשנות את גזירותיו או לקיים מציאות שאינה נשענת על ציוויו.