האדם נקרא שלא להסתפק בשגרת שבחים קבועה, אלא שִֽׁירוּ לוֹ מתוך התעוררות מתמדת שִׁיר חָדָשׁ על ניסים ספציפיים ועל הנהגתו המשתנה של ה' בעולם. שירה זו מכוונת לה' בלבד, ויכולה לבטא הודאה תמידית בהווה או שירה שתפרוץ לעתיד לבוא מתוך השראה של רוח הקודש. כדי להשלים את השבח בפה הפסוק מנחה הֵיטִיבוּ נַגֵּן, כלומר לנגן עבורו בניגון יפה וטוב בכלים. נגינה זו נעשית בִּתְרוּעָה, קול של כלי נשיפה או כלי זמר כלליים שנועד לעורר את הלב ולפרסם את הנס. יחד עם זאת, קול זה מסמל גם הכנעה, ונועד לשמור על יראה וכובד ראש בתוך השמחה הגדולה של הנגינה.
תהלים, פרק ל״ג, פסוק ג׳
שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.