תארו לעצמכם שמישהו עושה בשבילכם משהו משמח וטוב בכל יום מחדש. האם הייתם אומרים לו תודה באותה צורה בדיוק בכל פעם? כשאנחנו מתבוננים בעולם ורואים את הדברים הנפלאים שה׳ עושה, אנחנו לא צריכים להגיד תודה רק מתוך הרגל. אנחנו מתבקשים לשיר שִׁיר חָדָשׁ, כלומר לחדש את השירה שלנו. הסיבה לכך היא שה׳ עושה לנו ניסים ונפלאות חדשים כל הזמן, ולכן מתאים לחבר שירים מיוחדים על הדברים החדשים שקורים.
את השבח הזה אנחנו מבטאים גם בעזרת הקול שלנו וגם בעזרת כלי נגינה. המילה לוֹ מזכירה לנו שאנחנו צריכים גם לשיר לכבודו וגם לנגן לכבודו. אנחנו מתבקשים הֵיטִיבוּ נַגֵּן, כלומר לנגן בניגון יפה וטוב במיוחד. ואיך כדאי לנגן? בִּתְרוּעָה. הכוונה היא לנגן בכלי נשיפה שעושים קול חזק, כמו שופרות וחצוצרות. הקול החזק והמרגש הזה נועד לפרסם לכולם את הניסים שה׳ עושה ולעורר התרגשות גדולה בלב של כל מי ששומע.