תחשבו על הרגע הזה שבו אתם שומעים מנגינה מיוחדת שגורמת ללב שלכם להתרחב. נגינה ושירה לכבוד ה' הן לא סתם צלילים יפים, אלא כוח מיוחד שמעיר את הנפש שלנו ועוזר לה להתעלות ולהתקרב אליו. כדי לעשות את זה נכון, יש שתי פעולות שונות. הראשונה היא הוֹדוּ, שזה אומר להגיד תודה על הדברים הטובים שה' עושה בשבילנו ועל הטבע המדהים שסביבנו. הפעולה השנייה היא זַמְּרוּ, שזה שלב גבוה ומרגש יותר של שירה על הגדולה של ה'.
לכל סוג של שירה יש את כלי הנגינה שמתאים לו. כשאנחנו אומרים תודה, אנחנו מנגנים בכִּנּוֹר. לכינור הזה היו שישה מיתרים, והם מזכירים לנו את ששת ימי הבריאה שבהם ה' יצר את הטבע. אבל כשאנחנו רוצים לשיר שיר עמוק יותר על ברכות גדולות ומיוחדות שעוד יגיעו לעולם, אנחנו משתמשים בְּנֵבֶל עָשׂוֹר. המילה עשור קשורה למספר עשר, ומדובר בכלים שיש להם עשרה מיתרים. למרות שזה נשמע כאן כמו כלי אחד, הכוונה היא בעצם לשני כלי נגינה שונים, נבל ועשור, שמנגנים יחד. כל הכלים האלה משתלבים כדי ליצור שירה מושלמת של תודה ושבח לה'.