תהלים, פרק מ״ח, פסוק י״ב

יצא לכם פעם להרגיש הקלה עצומה ושמחה גדולה אחרי שמישהו חזק שמר עליכם והציל אתכם מסכנה? ככה בדיוק ירגישו כולם ביום שבו ה׳ יושיע את עם ישראל. השמחה הגדולה מתחילה קודם כל בהַר צִיּוֹן, שזהו המקום המרכזי שבו נמצאת ירושלים. על אנשי ירושלים נאמר שהם יִשְׂמַח, כי הם כבר רגילים לראות את הניסים של ה׳ מקרוב, ולכן השמחה שלהם היא קבועה ורציפה. אבל השמחה לא נשארת רק שם, אלא מגיעה גם אל בְּנוֹת יְהוּדָה. הכוונה כאן אינה לילדות קטנות, אלא לכל הערים והעיירות שנמצאות מסביב לירושלים, ממש כמו בנות שעוטפות את אימא שלהן. מכיוון שעבור התושבים בערים האלו הישועה היא אירוע חדש ומפתיע, נאמר עליהן תָּגֵלְנָה. המילה הזו מתארת התפעלות עמוקה ושמחה מתפרצת ממשהו חדש ומרגש שלא ציפו לו. ומהי בעצם הסיבה לכל החגיגה הזו? התשובה היא לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ. הכוונה היא למשפט הצדק שה׳ עושה. ה׳ עוצר את האויבים שניסו לפגוע בעם ישראל, ופועל בצורה הוגנת ונכונה כדי לשמור ולהציל את העם שלו. כשרואים איך הצדק מנצח ואיך ה׳ מגן על כולם, הלב מתמלא בביטחון ובשמחה אמיתית.