חשבתם פעם איך זה מרגיש כשמישהו שסמכתם עליו מגלה את הסוד שלכם? זה בדיוק מה שקרה לדוד. אנשים שהוא בטח בהם בגדו בו, והדבר גרם לו לעצבות עמוקה כל כך, שרק בעזרת נגינה הוא הצליח לשמוח שוב ולהחזיר אליו את רוח הקודש. האנשים האלה נקראו הַזִּיפִים, על שם העיר זיף שבה הם גרו. הם הלכו למלך שאול וגילו לו שדוד מִסְתַּתֵּר ומתחבא. הם אפילו דייקו ואמרו שהוא נמצא עִמָּנוּ, ולא סתם 'אצלנו'. הבחירה במילה הזו מראה כמה הם היו ערמומיים: הם העמידו פנים שהם בצד של דוד ומתחבאים יחד איתו, רק כדי שהוא יסמוך עליהם לגמרי לפני שיסגירו אותו. אבל ה׳ עשה לדוד נס והציל אותו ממש ברגע האחרון. בעקבות ההצלה הזו, דוד חיבר את המזמור הזה כדי להתפלל ולהגיד תודה לה׳ על הניסים שהוא עושה לו תמיד.
תהלים, פרק נ״ד, פסוק ב׳
בְּבֹ֣א הַ֭זִּיפִים וַיֹּאמְר֣וּ לְשָׁא֑וּל הֲלֹ֥א דָ֝וִ֗ד מִסְתַּתֵּ֥ר עִמָּֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.