בעת מצוקתו מתפלל דוד לה' על פי לחן מוכר המכונה לַמְנַצֵּחַ, וזועק אַל תַּשְׁחֵת כדי להינצל ממוות בידי רודפו. במקביל, קריאה זו מהווה אזהרה אלוהית לְדָוִד עצמו שלא יהרוג את שאול, שכן מלכותו כבר מובטחת מתוקף היותו משיח ה', עובדה הנרמזת במילה מִכְתָּם. התיאור בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה ממחיש את הסתתרו הפיזי מתוך הבנה שה' הוא מחסהו היחיד, אך גם מבטא בריחה רוחנית. גם כאשר שאול היה נתון לחלוטין בידיו, דוד בחר לברוח מן הפיתוי לחטוא ולפגוע בו, והתפאר בכך שכבש את יצרו.
תהלים, פרק נ״ז, פסוק א׳
לַמְנַצֵּ֣חַ אַל־תַּ֭שְׁחֵת לְדָוִ֣ד מִכְתָּ֑ם בְּבׇרְח֥וֹ מִפְּנֵי־שָׁ֝א֗וּל בַּמְּעָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.