ברגעי סכנה, האויבים מציבים פח יקוש ורֶשֶׁת שאותה הֵכִינוּ לִפְעָמַי, כלומר למקום פסיעותיי, בניסיון להשפיל ולכפות מטה את נפשי. מול סכנה זו, האדם כָּפַף נַפְשִׁי בהכנעה ובתפילה לפני ה', גם כאשר האויבים כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, שהיא בור עמוק שנועד להבטיח את הלכידה הסופית. אולם אז מתרחש מהפך, שבו ה' מניח לרשעים להשלים את מזימתם, אך לבסוף מסובב את המציאות כך שהם נָפְלוּ בְתוֹכָהּ אל תוך הבור של עצמם. מפלתם של האויבים במלכודת שחפרו היא עובדה מוחלטת ונצחית, כפי שמדגישה המילה סֶלָה.
תהלים, פרק נ״ז, פסוק ז׳
רֶ֤שֶׁת ׀ הֵכִ֣ינוּ לִפְעָמַי֮ כָּפַ֢ף נַ֫פְשִׁ֥י כָּר֣וּ לְפָנַ֣י שִׁיחָ֑ה נָפְל֖וּ בְתוֹכָ֣הּ סֶֽלָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.