תהלים, פרק ס״ח, פסוק ו׳

גדולתו של אֱלֹהִים מתבטאת בניגוד שבין רוממותו להשגחתו הקרובה על החלשים, שכן אף על פי שהוא שוכן למעלה בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ, כלומר במדור העליון שבשמיים, הוא ממשיך להשגיח על העולם התחתון. במסגרת השגחה זו הוא מתפקד כאֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, המשמש כאב דואג וכשופט עבור אלו הנמצאים בתחתית המדרגה ואין להם כוח להינצל מעושקיהם. לצד משמעות זו, התיאור משמש גם כמשל למערכת היחסים הלאומית עם ישראל וירושלים. ה' נעשה לאב עבור העם שהיה שפל ומועט כיתומים מול מלכים אדירים, ומשמש כשופט העושה את משפטה של ירושלים המשולה לאלמנה.