המלכים העומדים בראש צבאות האויב נסים בבהלה ונודדים מארץ ישראל, תנועה המודגשת בכפילות מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן. לעומת הלוחמים, וּנְוַת בַּיִת, המייצגת את כנסת ישראל בעלת הארץ או את הנשים והקהילה שנשארו בבית ולא יצאו לחזית, זוכה בכל זאת לאסוף ותְּחַלֵּק שָׁלָל שהותירו הבורחים. תמונת ניצחון זו מושאלת גם למעמד הר סיני, שם המלאכים או בני ישראל נדדו לאחור מרוב פחד כאשר ה' דיבר אליהם, ולבסוף זכו בני האדם בשלל סודות התורה. במישור נוסף, הפסוק מתאר את תלמידי החכמים הנודדים ממקום למקום כדי ללמוד תורה, בעוד נשותיהם המסורות היושבות בבית יזכו לחלוק עמם בשווה את שלל השכר הרוחני.
תהלים, פרק ס״ח, פסוק י״ג
מַלְכֵ֣י צְ֭בָאוֹת יִדֹּד֣וּן יִדֹּד֑וּן וּנְוַת־בַּ֝֗יִת תְּחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.