תארו לעצמכם צבא ענק וחזק שבא להילחם, אבל פתאום משהו קורה וכולם בורחים בבהלה בלי להסתכל לאחור. המילים מַלְכֵי צְבָאוֹת מתארות את המלכים שעמדו בראש צבאות גדולים שבאו להילחם בישראל. אבל במקום לנצח, הם פשוט בורחים. המילה יִדֹּדוּן פירושה לנדוד ולברוח. התנ"ך חוזר ואומר יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן כדי להראות לנו עד כמה הבריחה שלהם הייתה מהירה ומלאת פחד, כשהם עוזבים את הכל ובורחים מארץ ישראל.
ומה קורה בזמן שהאויבים בורחים? המילים וּנְוַת בַּיִת מתארות את מי שנשאר בבית בשקט ובשלווה, כמו למשל הנשים או האנשים שלא יצאו לשדה הקרב. למרות שהם בכלל לא נלחמו, הם אלה שזוכים לאסוף את כל האוצרות והדברים היקרים שהאויבים השאירו מאחור כשהם ברחו. וכך, מי שנשאר בבית תְּחַלֵּק שָׁלָל ויקבל חלק מהאוצרות, בשמחה ובלי שום מאמץ.