הופעת כבוד ה' ועוצמתו מתוך המקדש מעוררת הדים ברחבי העולם, ומביאה את מנהיגי האומות להכיר בגדולתו ולהגיש מתנות. הפרשנים מבארים כי המילה יובילו משמעותה יביאו, והמילה שָׁי מתפרשת כדורון, תשורה ומנחה [מצודת ציון, רש"י, מאירי].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהסיבה להבאת המנחות נעוצה בהתגלות האלוהית בעיר. כאשר מלכי האומות יראו את כבוד ה' השוכן בתוך הֵיכָלֶךָ שעל ירושלים, הדבר יעורר אותם להביא את מתנותיהם [רש"י, מצודת דוד]. יתרה מזו, העוצמה והכוח מופיעים ויוצאים ממקום משכן ה' אל העיר כולה. עוז זה הוא שהציל את ירושלים מידי אויביה, בניגוד לשאר ערי יהודה שניזוקו. הכרת המלכים בכך שהכוח והישועה של ישראל נובעים מכבוד ה' השוכן בתוכם, היא המניעה אותם להוביל את המנחות אליו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
מבחינה לשונית, יש המפרשים את המילה מֵהֵיכָלֶךָ לא כתיאור של יציאה מהמקום, אלא במשמעות של "בהיכלך", כלומר המנחות יובאו אל תוך ההיכל עצמו [מאירי]. מנגד, קיימת גישה ייחודית ולפיה הפנייה במילה מֵהֵיכָלֶךָ אינה מופנית כלפי ה' אלא כלפי דוד המלך, והפסוק מתאר כיצד יובאו אל דוד מנחות ממקומות רחוקים [אבן עזרא].
רובד פרשני נוסף מציע הסבר סמלי והיסטורי למהותן של אותן מנחות. לפי גישה זו, ה"היכל" מסמל את האדם הצדיק, ובפרט את יעקב אבינו שדמותו הרוחנית חקוקה מעל ירושלים של מעלה. המנחות והדורונות שיביאו מלכי אומות העולם לעתיד לבוא אינם מתנות חדשות שצריך להחזיק להם טובה עליהן, אלא למעשה החזרה של אותה מנחה היסטורית שיעקב העניק לעשיו [אלשיך].