במעמד קריעת ים סוף שָׁם קפץ ראשון למים שבט בִּנְיָמִן, שהוא צָעִיר השבטים, ובזכות מסירות נפשו זכה למלוכה ונעשה רֹדֵם, כלומר רודה ומושל בישראל. מתוך תחרות על הזכות לרדת לים, שאר השבטים ובראשם שָׂרֵי יְהוּדָה זרקו עליו אבנים, וזהו פשר המילה רִגְמָתָם. לחלופין, הפסוק מתאר התכנסות בירושלים כדי להלל את ה', שבה בנימין הקטן מושל באויביו, והמילה רִגְמָתָם אינה לשון זריקה אלא מסמלת את קיבוץ השרים. אזכורם של שָׂרֵי זְבֻלוּן וכן שָׂרֵי נַפְתָּלִי מייצג את קיבוץ כלל ישראל, ויש המפרשים את הפסוק כולו כציור פיוטי של ניצחון שבו השבטים מכוונים את אויביהם השבויים באמצעות השלכת אבנים, כפי שנהוג ברדיית בהמות.
תהלים, פרק ס״ח, פסוק כ״ח
שָׁ֤ם בִּנְיָמִ֨ן ׀ צָעִ֡יר רֹדֵ֗ם שָׂרֵ֣י יְ֭הוּדָה רִגְמָתָ֑ם שָׂרֵ֥י זְ֝בֻל֗וּן שָׂרֵ֥י נַפְתָּלִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.