תהלים, פרק ז׳, פסוק ד׳

קרה לכם פעם שמישהו האשים אתכם במשהו שבכלל לא עשיתם? תחושה ממש לא נעימה. זה בדיוק מה שקרה לדוד המלך. אנשים הלכו לשאול המלך וסיפרו לו שקרים על דוד. הם טענו שדוד מנסה לפגוע בו ועושה דברים רעים. דוד עומד ומתפלל אל ה', ומבקש להוכיח שהוא התנהג ביושר ושהוא לא אשם בכלל. הוא אומר לה' אִם עָשִׂיתִי זֹאת, כלומר, הוא זועק ומכחיש את השקרים שמספרים עליו, ומצהיר שמעולם לא עשה את הדברים שאותם אנשים ממציאים. לאחר מכן הוא מוסיף ואומר אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי. המילה עוול פירושה מעשה רע או לא הוגן, והמילה כפיי מתארת את הידיים. אבל למה דוד מזכיר דווקא את הידיים שלו? הסיבה לכך היא שהידיים הן האיבר המרכזי שאיתו אנשים בדרך כלל משתמשים כדי לעשות מעשים רעים או לפגוע באחרים. דוד בעצם מבטיח שהידיים שלו נקיות לגמרי ושמעולם לא פגע באף אחד.