תהלים, פרק ע״ה, פסוק י׳

ההכרזה וַאֲנִי מבטאת מחויבות נחרצת להעיד על פעולות ה' בעולם, בין אם היא נאמרת מפי המשורר המלמד מוסר, מפי עם ישראל המודה על ההצלה מהגלות, או כדימוי פיוטי של מידת היושר עצמה. הדובר מצהיר כי אַגִּיד ואפרסם את שבחו, צדקתו וגבורתו של ה', וימשיך להכריז את האמת גם אם ההוללים לא יקשיבו לתוכחתו. במקביל, הוא מקבל את המוסר על עצמו ומבטיח כי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב מתוך הכרת תודה על היכולת להסתפק בצרכים הבסיסיים של החיים. התחייבות זו להפיץ את מסר הצדק והישועה תימשך לְעֹלָם, כלומר מעתה והלאה לאורך כל ימי חייו של הדובר, או כביטוי למצב של גאולה שלמה ורצופה ללא יציאה לגלויות נוספות.