המשורר ניצב בהמתנה דרוכה ומביע תפילה, או מצהיר בנבואה ודאית, כי יזכה לשמוע את בשורת הגאולה באומרו אֶשְׁמְעָה. הבטחה זו קובעת כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, כלומר סיום הגלות וקיום נצחי ומושלם שיחול גם על אומות העולם שיצטרפו לדת ישראל. סיום הפסוק, וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה, עוסק בעתיד העם ויש המפרשים אותו כתנאי הדורש שלא יחזרו לכסילות ולחטא. לעומתם, הגישה המרכזית רואה בכך הבטחה אלוהית מוחלטת, שלפיה ה' יעביר את רוח הטומאה וישמור על העם לבל ימרוד בו שוב, כדי להבטיח גאולה נצחית.
תהלים, פרק פ״ה, פסוק ט׳
אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָאֵ֢ל ׀ יְ֫הֹוָ֥ה כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥וֹ וְאֶל־חֲסִידָ֑יו וְאַל־יָשׁ֥וּבוּ לְכִסְלָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.