חתימת המגילה מציגה מבט מדיני רחב על האירועים ומפנה לספרי ההיסטוריה הכלליים כדי ללמוד על כל מעשה תקפו, כלומר חוזקו וניצחונו של המלך, וגבורתו שהיא גבורת ליבו. המגילה אינה מאריכה בתיאורים אלו, אך מזכירה אותם כדי ללמד שעוצמת המלך נבעה ישירות מהנהגתו החכמה של מרדכי שזכה להצלחה מאת ה', וייתכן שאף רמזה בכך לעונש כלכלי שמרדכי הטיל על שונאי היהודים. מעמדו כמשנה יחיד למלך היה כה יוצא דופן, ולכן פרשת גדולת מרדכי, כלומר פירוט והרחבת הדברים אודותיו, הייתה חייבת להיכתב בספרי האימפריה. לבסוף, השינוי בסדר המילים אל מדי ופרס מצביע על הסכם פוליטי שלפיו המשנה מגיע מהאומה השנייה לזו של המלך, וכך מודגשת קרבתו של מרדכי למלכות.
אסתר, פרק י׳, פסוק ב׳
וְכׇל־מַעֲשֵׂ֤ה תׇקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מׇרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.