שמות, פרק י״א, פסוק י׳

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן סיימו את הופעותיהם לִפְנֵי פַרְעֹה לאחר שעָשׂוּ אֶת כָּל הַמֹּפְתִים הָאֵלֶּה, הכוללים את תשע המכות הראשונות ואת האזהרה על מכת בכורות, שכן במכה העשירית עצמה פעל ה' לבדו. שותפותו המסורה של אהרן מוזכרת כאן כדי להסביר מדוע זכה מיד לאחר מכן להשתתף עם משה בציווי על מצוות קידוש החודש והפסח, שניתנו כעת כדי להקנות לבני ישראל זכויות שיהפכו אותם ראויים להיגאל מטומאת מצרים. באופן טבעי פרעה היה אמור להיכנע, אך ה' התערב בדרך פלא, וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה כדי לקיים את הבטחתו המוקדמת ולאפשר לרשע להעמיק בחטאו עד לאובדנו המוחלט. כתוצאה מאטימות זו הוא וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ, כאשר התוספת מֵאַרְצוֹ מדגישה שסירב אפילו ליציאה זמנית של שלושה ימים, וקל וחומר לשחרור מוחלט.