בעודו עומד לפני פרעה, משה מכריז על מכת הבכורות ומשאיר את מועדה המדויק מעורפל. הוא מתרה כי המכה תכה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה, בדיוק ברגע חציית הלילה, אך משתמש בלשון השערה כדי שאצטגניני פרעה לא יטעו בחישוב השעה וילעגו לו. ה' מכריז אֲנִי יוֹצֵא, כלומר עובר ממידת הרחמים למידת הדין ופועל בעצמו, משום שרק הוא מסוגל לזהות בוודאות את הבכורות ולהגן על בני ישראל מפני כוחות ההשחתה. התגלות אלוהית זו מתרחשת ממש בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, במרכז המדינה, כדי שהמכה תתפשט שווה בשווה ואיש לא יימלט. בכך ה' כביכול עוזב את רשות הקדושה ויורד אל לב הטומאה כדי לחלץ משם את עמו.
שמות, פרק י״א, פסוק ד׳
פרשת בא
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑ה כַּחֲצֹ֣ת הַלַּ֔יְלָה אֲנִ֥י יוֹצֵ֖א בְּת֥וֹךְ מִצְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.