תארו לעצמכם מצב שבו הרגע הודעתם למלך רשע שלא תראו את פניו יותר לעולם, ופתאום אתם מקבלים מסר חשוב מה' שעליכם למסור לו באותו הרגע. זה בדיוק מה שקרה למשה. הוא עדיין עמד בארמון של פרעה כשה' דיבר אליו. משה לא רצה לצאת החוצה ואז לחזור שוב, כדי שפרעה לא יחשוב שהוא שקרן שמשנה את דעתו. בגלל שהארמון היה מלא בפסלים של עבודה זרה, ה' דיבר עם משה בצורה מיוחדת וקדושה, כביכול מעט מעל הקרקע, כדי לא לגעת בטומאה של המצרים.
משה מזהיר את פרעה שהמכה הבאה תתרחש כַּחֲצֹת הלילה, כלומר בערך באמצע הלילה. למה משה אמר "בערך" ולא נתן שעה מדויקת לגמרי? משה חשש שהחכמים של פרעה יטעו בחישוב הרגע המדויק של אמצע הלילה. אם המכה הייתה קורית אפילו דקה אחת לפני או אחרי השעון שלהם, הם היו צוחקים על משה וקוראים לו שקרן. לכן משה השתמש במילה חכמה שמונעת מהם לטעות. הזמן הזה של אמצע הלילה לא נבחר סתם כך, אלא כי המצרים היו רגילים להעיר את בני ישראל לעבודה קשה באמצע הלילה, וכעת הם מקבלים עונש שמתאים בדיוק למעשים שלהם.
ה' אומר למשה אֲנִי יוֹצֵא, כדי להדגיש שהוא בעצמו יגיע, ולא ישלח מלאך. יש לכך סיבות חשובות: ראשית, רק ה' יכול לדעת בוודאות גמורה מי באמת בכור. שנית, ה' הגיע בעצמו בכבודו ובעצמו כדי לשמור ולהגן על בני ישראל באותו הלילה. המכה התחילה ממש בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, כלומר בדיוק באמצע המדינה, כדי שהיא תתפשט בצורה שווה לכל הכיוונים ואף אחד לא יוכל להתחמק. ה' ירד אל תוך המקום הקשה של מצרים כדי לחלץ ולהוציא משם את עם ישראל האהוב עליו.