יצא לכם פעם לשמוע כלב נובח באמצע הלילה? מספיק שאדם זר עובר ברחוב בחושך, והכלבים מיד מתחילים להרעיש. עכשיו תארו לעצמכם את הלילה שבו בני ישראל יצאו ממצרים. מאות אלפי אנשים צועדים בחושך כשהם מחזיקים בידיהם מקלות הליכה. במצרים כולה יש צער גדול ומהומה בגלל מכת בכורות. באופן טבעי, הכלבים היו אמורים לנבוח בפראות. אבל במחנה של בני ישראל קרה נס עצום, ושררה שם שלווה מוחלטת.
ה' הבטיח כי לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ, כלומר, אף כלב לא יזיז את לשונו במהירות, לא ינבח ולא ינשוך. הכלבים התגברו על הטבע שלהם ושתקו. השקט הפלאי הזה שמר על בני ישראל כדי שלא ייבהלו אפילו קצת, והוכיח שה' בכבודו ובעצמו שומר עליהם. בזכות האיפוק הזה, הכלבים אפילו קיבלו שכר מה', כדי ללמד אותנו שהוא אף פעם לא שוכח לתת שכר טוב למי שמגיע לו.
השמירה הייתה כל כך מקיפה, עד שהיא חלה לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה. לא רק בני האדם ניצלו מכל פגע, אלא גם בעלי החיים שלהם זכו להגנה מלאה. כל המאורע המיוחד הזה קרה כדי להראות איך ה' יַפְלֶה, כלומר יבדיל ויפריד לגמרי, בין המצרים לישראל. ההבדלה הזו הייתה כל כך מדויקת, שאם מצרי היה מנסה להתחבא בתוך מחנה ישראל כדי להינצל, הכלבים היו מיד נובחים עליו. כך ה' הראה את האהבה העצומה שלו לעם ישראל, שזכו להגנה מושלמת ובטוחה.