קרה לכם פעם שמישהו כעס עליכם וביקש שתלכו, אבל בתוך תוככם ידעתם שעוד מעט הוא יבוא ויתחנן שתחזרו לעזור לו? זה בדיוק מה שקורה עכשיו בארמון של פרעה. רגע לפני מכת בכורות, פרעה מגרש את משה ומאיים עליו שלא יעז להראות את פניו שוב. אבל משה לא נבהל. הוא מוסר לפרעה נבואה אחרונה בהחלט ומסביר לו שעכשיו הגלגל עומד להתהפך.
משה מצביע על השרים והיועצים החשובים שעומדים סביב פרעה, ואומר: וְיָרְדוּ כׇל־עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי. השרים האלה, שעד עכשיו זלזלו בי, יצטרכו לרדת מהארמון המפואר והגבוה אל הרחובות כדי לחפש אותי. למעשה, משה ידע שפרעה בעצמו הוא זה שיקום בלילה וירד לחפש אותו, אבל מתוך כבוד למלך הוא שינה קצת את המילים ואמר שרק העבדים ירדו.
משה ממשיך ואומר: וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכׇל־הָעָם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ. המצרים כל כך יפחדו מהמכה, שהם פשוט ישתחוו ויתחננו מתוך פחד שמשה ועם ישראל יעזבו את מצרים לתמיד. כשהוא משתמש במילים אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶיךָ, הוא מתכוון לכל העם שהולך בעקבות משה, מקשיב לו וסומך עליו כמנהיג. משה מבהיר להם: וְאַחֲרֵי־כֵן אֵצֵא - גם כשאתם תתחננו שנעזוב, אנחנו לא נברח בסתר באמצע הלילה, אלא נחכה לבוקר ונצא יחד כל העם.
בסוף הנבואה כתוב: וַיֵּצֵא מֵעִם־פַּרְעֹה בׇּחֳרִי־אָף. משה מסיים לדבר ויוצא מהארמון בעצמו, בכעס גדול. המילים בׇּחֳרִי־אָף מתארות את הכעס הזה. למה הוא כעס? בגלל שפרעה דיבר אליו קודם לכן בצורה כל כך פוגעת. אולי תשאלו את עצמכם: אם משה כעס, למה הוא חיכה עד סוף הנאום כדי להראות את זה? התשובה היא שנבואה מאת ה' לא יכולה להגיע כשאדם כועס. לכן, משה היה גיבור, שלט בעצמו והתאפק עד שסיים למסור את כל דברי ה', ורק כשיצא החוצה הוא נתן לכעס שלו לצאת.