שמות, פרק ל״ז, פסוק י׳

מלאכת העשייה שבה וַיַּעַשׂ אֶת הַשֻּׁלְחָן מעֲצֵי שִׁטִּים במידות של אַמָּתַיִם אׇרְכּוֹ וְאַמָּה רׇחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ, מהווה ביצוע מעשי של הציווי המקורי. שלב זה מתמקד אך ורק בבנייה הפיזית, ומשמיט את ההוראות הנוגעות לייעודו ולתפקידו של השולחן, כדוגמת הנחת לחם הפנים, שיוזכרו רק בעת הקמת המשכן בפועל. שולחן זה הוצב בחדר המרכזי של המשכן, שהוא האזור הקדוש השני בחשיבותו, יחד עם המנורה ומזבח הקטורת. נוכחות הכלים הללו נועדה לספק באופן סמלי את הצרכים הבסיסיים של מקום מגורים, כאשר השולחן מספק את צורכי האוכל והשתייה.