תיאור יצירת השולחן מהווה חזרה על הציווי המקורי לבנייתו, תוך העברת המוקד משלב התכנון אל שלב הביצוע המעשי. אף על פי שישנה הקבלה ברורה להוראות הקודמות, קיימים שינויים סגנוניים ולשוניים קלים בין התיאורים [קאסוטו]. הבדלים אלו באים לידי ביטוי במעבר מפעולות בלשון ציווי לתיאור עשייה בפועל, בתוספת של מילות יחס, וכן בשינויים בסדר הופעת הכלים הנלווים לשולחן.
הבדל מהותי שניכר בתיאור זה הוא השמטת ייעודו של השולחן. בעוד שבציווי המקורי נכללה ההוראה להניח עליו את הלחם, כאן הכתוב מתמקד אך ורק בעשייה הפיזית של הַשֻּׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים ובמידותיו. ההנחיה הנוגעת לעבודת הקודש עצמה ולשימוש המעשי בשולחן הושמטה מחלק זה במכוון, שכן מקומה הראוי הוא בשלב מאוחר יותר, בעת תיאור הקמת המשכן והפעלתו [קאסוטו].