יציקת טבעות הזהב נועדה לאפשר את נשיאת הכלי, והן מוקמו בארבע פעמתיו, כלומר בפינותיו או ברגליו, כאשר כל טבעת נקבעה בקצה הדופן [ביאור שטיינזלץ].
מבחינה תחבירית, הופעת האות וי"ו במילה ושתי ("ושתי טבעת על צלעו האחת") נראית לכאורה בלתי נחוצה. תוספת זו אף עלולה להטעות ולגרום למחשבה שמדובר בזוגות טבעות נוספים מעבר לארבע הטבעות שהוזכרו בתחילת הפסוק, אך למעשה מדובר באות וי"ו יתרה שאינה מוסיפה טבעות חדשות למניין [ברכת אשר על התורה].
באשר לקריאת הפסוק והטעמתו, הצירוף על צלעו נקרא בחיבור של מקף בין המילים, תוך הקפדה על קריאת המילה צלעו בטעם המקרא 'פשטא' ולא בטעמים אחרים [מנחת שי].