מלאכת בניית ארון הברית דרשה עבודה מדויקת ומורכבת, אך התאפיינה גם במימד ניסי וייחודי. העשייה כולה לא נשענה רק על מיומנות כפיים טכנית של האומנים, אלא על התעוררות פנימית וחכמת לב. מאחר שהמלאכה בוצעה על פי ציווי ישיר של ה׳, היא זכתה לברכה והצלחה יוצאות דופן; העבודה הייתה קלה לביצוע, ולמעשה התקדמה ונעשתה כמעט מאליה [אלשיך].
מבחינה מעשית, עיצוב הארון כלל מבנה של שכבות. ההוראה לצפות את הארון מִבַּיִת וּמִחוּץ, כלומר מבפנים ומבחוץ, לא בוצעה באמצעות הצמדת שכבת זהב דקה על העץ. על פי המסורת, הציפוי היה עשוי ממבנה מוצק של שני ארונות זהב נפרדים. ארון העץ הונח בתוך ארון זהב חיצוני וגדול ממנו, ובחללו הפנימי של ארון העץ הוכנס ארון זהב נוסף וקטן יותר [שטיינזלץ]. באופן זה היה העץ עטוף לחלוטין בזהב טהור. להשלמת הפאר, עוצב בארון זֵר, שהוא מעין כתר או עיטור של זהב המקיף אותו מכל עבריו.