תיאור יצירת הכרובים מהווה את השלמת הציווי הלכה למעשה. המילה הָיוּ מדגישה את עשייתם בפועל, בניגוד לפרשת תרומה העוסקת בשלב ההוראה, שם נכתב "יִהְיוּ" בלשון ציווי עתידי [מנחת שי].
אף על פי שהכתוב מתאר אותם כפֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם, אין הכוונה לפעולה אקטיבית של הכרובים עצמם, שכן הם כלים דוממים חסרי רוח חיים. המשמעות היא תיאור מצב פסיבי, שבו כנפיהם היו פרושות בקביעות כדי לסוכך על הכפורת [אוהב גר].
עיצוב פני הכרובים משלב שני כיווני מבט שונים. הכתוב מציין כי וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, אך מיד מוסיף כי אֶל הַכַּפֹּרֶת הָיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים. השילוב מלמד שהכרובים לא הביטו ישירות זה אל מול זה בשלמות, אלא פניהם היו מוטות, כך שמבטם פנה כלפי מטה אל עבר הכפורת [ביאור שטיינזלץ].