עשיית הכפורת משלבת בין נתונים פיזיים מדויקים לבין מעמד הלכתי ורעיוני עצמאי. המילה כַּפֹּרֶת משמעותה מכסה, והפסוק מפרט את מידותיה: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ, מידות התואמות במדויק לאורכו ולרוחבו של ארון הברית [ביאור שטיינזלץ].
עם זאת, בולט בהיעדרו נתון משמעותי בפסוק, והוא עוביה של הכפורת. חוסר זה מעורר פליאה, שכן נדרש גוש זהב בעל עובי ניכר מאוד כדי שניתן יהיה לעצב ממנו גם את הכרובים כמקשה אחת. חסר בנתונים אלו דומה לתיאור עשיית המנורה, שאף היא נעשתה מגוש אחד של זהב ללא פירוט נפחו. על פי מסורת חז"ל, עובי הכפורת היה טפח [ברכת אשר על התורה].
מבחינה מהותית, הכפורת אינה נחשבת רק לחלק מהארון, אלא היא מהווה כלי קודש ומציאות עצמאית בפני עצמה. מעמד זה בא לידי ביטוי מיוחד ביום הכיפורים, אז יש לכפורת תפקיד מרכזי וייחודי בהזאת הדם של הכהן הגדול. בנוסף, השימוש בפועל בלשון יחיד וַיַּעַשׂ, מבלי להזכיר במפורש את שמו של בצלאל, רומז לדינים מורכבים הנוגעים לבעלות האישית ולזכויות האומן על השבח והשיפור של הכלי שאותו הוא יוצר [צפנת פענח].