מלאכת המשכן מסדרת את הכלים על פי מיקומם, וכך מקבל מזבח הקטורת את מקומו הטבעי בין כלי הקודש הפנימיים. סדר זה חושף הבדל בולט בין שלב הציווי לשלב העשייה: בעוד שהציווי מאת ה׳ על מזבח הקטורת הופיע רק לבסוף, לאחר כל שאר הכלים, תיאור העשייה שלו ממוקם כאן יחד עם שאר הכלים הפנימיים [אור החיים, קאסוטו]. הסיבות המיוחדות שגרמו לאיחור בציווי המקורי אינן תקפות לשלב הבנייה בפועל, ולכן המזבח נזכר כאן כחלק מהמרחב הפנימי של המשכן [קאסוטו].
הכתוב בשלב זה מתמקד אך ורק בעשייתו הפיזית של המזבח. משום כך, הלכות ופרטים נוספים שנידונו בשלב הציווי, כגון קביעת מקומו המדויק, סדרי הקטרת הקטורת עליו והזאת הדם על קרנותיו, אינם מופיעים כאן וייכתבו בהמשך במקומם הראוי [קאסוטו].
בתיאור מידות המזבח מופיעה המילה קמתו, והיא נכתבת בכתיב חסר ללא האות וי"ו [מנחת שי]. על פינות המזבח נאמר ממנו היו קרנתיו, כלומר הן היו עשויות מקשה אחת כחלק בלתי נפרד מגוף המזבח, אך עם זאת צורתן הפיזית והמדויקת של קרנות אלו אינה מפורשת בכתוב [ביאור שטיינזלץ].