שמות, פרק ל״ח, פסוק י״ח

המָסַךְ, ששימש כווילון לשַׁעַר הֶחָצֵר, עוצב באופן בולט וייחודי. הכתוב מקדים את התיאור מַעֲשֵׂה רֹקֵם לפירוט החומרים – תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מׇשְׁזָר – כדי ללמד שנקודת הכניסה עוטרה ביופי שעלה אף על פנים ההיכל, והייתה מקושטת בהרבה משאר קלעי החצר שהיו ארוגים בלבד. תיאור המידות פותח במילה וְעֶשְׂרִים, עם אות וי"ו שנראית מיותרת תחבירית, ומציין כי האֹרֶךְ הוא עשרים אַמָּה ומידת הקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת. הביטוי לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר אינו אומר שהמסך ניצב מול הקלעים, אלא שהוא נעשה במידותיהם והשתלב עמם בקו ישר ממש במרכז השורה.