בצלאל עצמו הכניס אֶת־הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת הקבועות עַל צַלְעֹת הַמִּזְבֵּחַ, כך שהם בלטו משני צדדיו והוא היה מוכן תמיד למשא כדי לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֶם. המזבח נבנה כמסגרת של לוחות עץ המצופים בנחושת שמרכזה נותר ריק, ולכן מתואר כי נְבוּב לֻחֹת עָשָׂה אֹתוֹ, כלומר בצורה של מבנה חלול. בזמן החניה במדבר מולא החלל הפנימי של המזבח באדמה. מבנה זה משקף גם את עבודת המידות מול ה', כאשר ציפוי הנחושת מסמל נחישות ותקיפות חיצונית, ואילו החלל הממולא באדמה מלמד על ענווה פנימית ושפלות רוח.
שמות, פרק ל״ח, פסוק ז׳
פרשת ויקהל
וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.