שמות, פרק ל״ח, פסוק ט״ו

הקמת חצר המשכן דרשה תכנון מדויק של פתח הכניסה המזרחי, תוך חלוקת המרחב לשני צדדים התוחמים את השער. הביטוי וְלַכָּתֵף הַשֵּׁנִית בא ללמד כי מידותיה ועיצובה של צלע זו זהים לאלו של הכתף הראשונה שהוזכרה קודם לכן [ביאור שטיינזלץ].

המילים מִזֶּה וּמִזֶּה אינן מתייחסות רק לכתף השנייה, אלא מקשרות בין פסוק זה לפסוק שלפניו. משמעותן היא ששתי הכתפות יחד ניצבות משני צדדיו של שער החצר [חזקוני].

מתוך תיאור זה עולה חישוב המידות הכולל של החזית: שתי הכתפות יחד תופסות רוחב של שלושים אמה (חמש עשרה אמות לכל צד). מכיוון שהרוחב הכולל הוא חמישים אמה, נותר חלל של עשרים אמה באמצע. חלל זה מהווה את אורכו של שער החצר והמסך המכסה אותו, כאשר גובהם של הקלעים עומד על חמש אמות [אבן עזרא].