שמות, פרק ל״ח, פסוק י״ז

עמודי חצר המשכן התאפיינו בניגוד חומרי בולט בין בסיסם לבין חלקם העליון. בעוד שהאדנים, המהווים את בסיס העמודים, היו עשויים מנחושת, הרי שהווים, החישוקים וציפוי הראשים היו עשויים מכסף. שילוב זה נועד להמחיש את מהותה של החצר כמקום של היטהרות ושאיפה רוחנית כלפי מעלה. המראה של העמודים, המוקפים כסף לכל אורכם מעל בסיס הנחושת, מסמל את המאמץ והעלייה מדרגת הנחושת הנמוכה אל דרגת הכסף הגבוהה והמזוקקת יותר [רש"ר הירש].

מבחינה מעשית, הכתוב מפרט את מבנה העיטורים וקובע כי וְהֵם מְחֻשָּׁקִים כֶּסֶף. כפילות האזכור של חישוקי הכסף בפסוק מלמדת על קיומם של שני סוגים שונים של עיטורים: חישוקים שהקיפו את אמצע העמוד, וציפוי כסף על ראשי העמודים. בצלאל הבין שציפוי הראשים נחשב גם הוא לחלק ממצוות עשיית החישוקים, וזאת מתוך היתור של המילים כֹּל עַמֻּדֵי הֶחָצֵר שנאמרו בציווי המקורי, אשר לימדו על קיומו של אופן עיטור נוסף מעבר לחישוקים הרגילים [העמק דבר].

באשר למסורת כתיבת הפסוק, המילה עַמֻּדֵי נכתבת כאן בכתיב חסר, ללא האות וי"ו, צורה המופיעה פעמים בודדות בלבד במקרא בהקשר זה [מנחת שי].