לקראת סיום תיאור מלאכת המשכן, מפורט החומר שממנו נעשו אמצעי החיבור והייצוב. היתדת המוזכרות בפסוק הן האמצעים שבעזרתם קיבעו ומתחו את היריעות סביב [ביאור שטיינזלץ].
הכתוב מדגיש כי היתדות נעשו נחושת. ציון עובדה זו בא ללמד עיקרון מהותי, שכן בדרך כלל נהוג לייצר יתדות מברזל בשל חוזקו. אולם, הברזל מסמל את כלי נשקו ואת גאוותו של עשו, ולכן הוא נחשב לחומר המייצג מלחמה ושנאוי לפני ה'. הרחקת הברזל ממלאכת הקודש הייתה מוחלטת, והפסוק מבליט כי לא רק יתדות המשכן הפנימיים, אלא אפילו היתדות ולחצר סביב בחלקים החיצוניים ביותר נעשו מנחושת ולא מברזל [שפתי כהן].
מבחינת מסורת הקריאה של הפסוק, האות וי"ו בתחילת המילה וכל מסומנת בגעיה [מנחת שי].