בניית מזבח הנחושת דרשה תכנון קפדני וייחודי כדי להתמודד עם הגחלים הלוחשות בבטחה וביעילות, במיוחד לאור מידותיו המצומצמות במשכן. המכבר היה משטח מנוקב הדומה לכברה, העשוי מעשה רשת נחשת. רשת זו הקיפה את המזבח ומוקמה תחת כרכבו, כלומר מתחת לבליטה שסבבה אותו, והגיעה מלמטה עד חציו, עד לאמצע גובהו של המזבח [ביאור שטיינזלץ].
באשר לאופן עשיית הרשת ותפקידה, מציג [העמק דבר] גישה מעמיקה המבארת את המבנה ההנדסי של המזבח. לדבריו, בצלאל לא יצר את הרשת כחלק נפרד שהולבש על המזבח לאחר מכן, אלא בנה אותה מראש כבליטת נחושת שהיא חלק בלתי נפרד מגוף המזבח. כמו כן, בניגוד להבנה כי הרשת הייתה ממוקמת בצידי המזבח, הוא מסביר כי היא הונחה באופן מאוזן מלמעלה כדי לקלוט את הגחלים. המבנה עצמו היה מורכב משני סוגי נקבים שירדו מלמעלה למטה: בחלק העליון היו נקבים גדולים כשל רשת שנועדו להחזיק את הגחלים, ואילו בחלק התחתון היו נקבים קטנים כשל כברה, שמטרתם הייתה לאפשר רק לניצוצות האש ליפול ארצה. עיצוב מורכב זה היה נחוץ במיוחד עבור מזבח זה בשל שטחו הקטן, צורך שלא היה קיים במזבח רחב הידיים שבנה לימים שלמה המלך.