שמות, פרק ל״ח, פסוק כ״ב

וּבְצַלְאֵל בֶּן־אוּרִי בֶן־חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה היה הממונה העליון על בניית המשכן, ולכן הכתוב מייחס לו אישית כי עָשָׂה את המלאכה, אף שניהל את האומנים ולא ביצע את כולה במו ידיו. אזכור שושלתו נועד להעיד על חכמתו ועל אמינותו המוחלטת בניהול החשבונות, כדי לנקותו מכל חשד. הדגשת העובדה שביצע אֵת כׇּל־אֲשֶׁר־צִוָּה ה' אֶת־מֹשֶׁה מלמדת כי בצלאל הצליח לכוון לדעתו המקורית של ה', גם כאשר הוראותיו של משה היו שונות. כך למשל, בעוד שמשה התמקד בצד הרוחני והורה ליצור קודם את הכלים, בצלאל הבין שמבחינה מעשית יש להקים תחילה את המבנה ורק אז להכניס אליו את הכלים. משה הודה לבצלאל שזהו אכן הסדר המדויק שציווה עליו ה' בהר סיני, ושיבח אותו על שהשכיל להוציא את הציווי אל הפועל בשלמות.