נסו לחשוב מה קורה כשמטילים על אדם אחד אחריות לנהל מלאכה עצומה שיש בה המון זהב, כסף ודברים יקרים. בצלאל היה המנהל הראשי של בניית המשכן, ובגלל שהיו שם כל כך הרבה תרומות יקרות, התורה מעידה עליו שהוא היה ישר ואמין לחלוטין. הוא שמר על כל החומרים וחישב הכל בצורה מדויקת, כדי שאף אחד לא יוכל לחשוד בו שלקח משהו לעצמו.
כשהתורה אומרת שבצלאל עָשָׂה את המשכן, הכוונה היא לא שהוא בנה את כל המבנה הענק הזה לגמרי לבד. הוא היה מנהל העבודה, והוא זה שהדריך את שאר האומנים מה לעשות ואישר את המלאכה שלהם, למרות שאת הכלים הכי קדושים וחשובים, כמו ארון הברית, הוא באמת הכין בעצמו.
דבר מדהים נוסף קרה בזמן ההכנות לבנייה. כתוב שבצלאל עשה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה. משה רבנו אמר לבצלאל לבנות קודם את הכלים הקדושים ורק אחר כך את אוהל המשכן. אבל בצלאל חשב שזה לא הסדר ההגיוני ואמר למשה שדרך העולם היא לבנות קודם את הבית ורק אז להכניס לתוכו את הרהיטים והכלים. משה הסכים איתו מיד ושמח לראות שבזכות החכמה והכוונה הטהורה שלו, בצלאל הצליח לכוון בדיוק לסדר הנכון ש-ה' ציווה במקור בהר סיני.