חשבתם פעם כמה אחריות צריך כדי לנהל בנייה של מקום עצום וחשוב? כשבנו את המשכן, בצלאל לא עבד לבד. המילים וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב מלמדות אותנו שאהליאב עבד ממש לצידו והשגיח על הפועלים. יותר מזה, שניהם יחד היו עדים של משה רבנו, ואישרו שהוא עשה נכון ובצורה מדויקת את כל החשבון של התרומות והחומרים שהביאו למשכן.
אהליאב היה איש של המון כישרונות. הוא היה חָרָשׁ, כלומר אומן מקצועי שיודע לעשות את כל סוגי המלאכות, וגם וְחֹשֵׁב, מי שמתכנן ומעצב את הכלים. בנוסף, הוא היה וְרֹקֵם שיצר רקמות יפהפיות מחוטים צבעוניים ומיוחדים. אבל למילה וְחֹשֵׁב יש כאן עוד כוונה מעניינת. אהליאב ידע לחשב בדיוק מוחלט כמה חומר צריך לכל עבודה, בלי שיישאר שום עודף. ככה הוא דאג שהכול ייעשה ביושר מושלם, ואף אחד לא יוכל לחשוד שהאומנים לקחו לעצמם חומרים שנשארו.