עם ישראל נמשל לגפן, והשאלה מַה יִּהְיֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ בוחנת את נחיתותו לעומת שאר העצים כאשר הוא מאבד את תכליתו ואינו מניב פרי. כאשר מדובר בענף פראי, הַזְּמוֹרָה, הגדל בַּעֲצֵי הַיָּעַר ואינו עושה פירות, העץ שלו חסר כל ערך מעשי לבנייה או למלאכה, בניגוד לעצי יער עקרים שעדיין ראויים לשימוש. חוסר תוחלת זה ניכר גם אם מרכיבים את ענף הגפן הרך בתוך עצי סרק עבים, שכן אז הוא מאבד את יכולתו להוציא פרי, אך החומר החלש שלו אינו מצליח להתעבות ולהתחזק כמותם.
יחזקאל, פרק ט״ו, פסוק ב׳
בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכׇּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.