יחזקאל, פרק ל״ח, פסוק י״ב

גוג יוצא למלחמה מתוך תאוות בצע ושאיפות אסטרטגיות, במטרה לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז מתוך העם. הוא מבקש לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבוֹת, כלומר לרכז את מחנותיו כדי לתקוף ערי ישראל שהיו חרבות ויושבו מחדש, בין אם במטרה להחריבן שנית ובין אם כהמשך למערכה צבאית קודמת. ההתקפה מכוונת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם, עם ישראל שקובץ מגלותו, אשר עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן, אוסף וצובר בעלי חיים ורכוש קנוי, לצד רווחים טבעיים הנוצרים מאליהם ללא קנייה ישירה. העם מתואר כיֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ, שכן ארץ ישראל ממוקמת במרכז העולם בדומה לטבור בגוף האדם, והיא חזקה וגבוהה מכל שאר הארצות ומשופעת כלפי מטה מכל צדדיה.