יחזקאל, פרק ל״ח, פסוק ז׳

ה' מזהיר את גוג, מנהיג צבאות האויב, להתכונן היטב למלחמה הגדולה ופוקד עליו הִכֹּן וְהָכֵן לְךָ – הכן את עצמך, וכן את חילותיך, בעלי בריתך והציוד הנדרש למערכה בקפדנות. קריאה זו מופנית גם אל אַתָּה וְכׇל־קְהָלֶךָ הַנִּקְהָלִים עָלֶיךָ, שהם אסיפת העמים הרבים שבאו לעזרתו, אך מילת היחס "עליך" מרמזת כי בתוך הצבא העצום ישנם כוחות עוינים העלולים למרוד ולהילחם זה בזה. מתוקף תפקידו כמפקד העליון נדרש מגוג וְהָיִיתָ לָהֶם לְמִשְׁמָר – לפקח על חייליו, לכוונם ולהגן עליהם מפגיעות פתע, או לחלופין לדאוג שהם יהיו אלו שישמרו עליו. לנוכח המתיחות הפנימית בצבאו, תפקידו כמשמר מקבל גם משמעות של ריסון, ולפיה עליו למנוע מחייליו להתקומם ולהשמיד איש את אחיו.