עלייתו של גוג למלחמה באחרית הימים תהיה פתאומית, עצומה ומעוררת אימה, ותכלול המוני אדם שישטפו את הארץ.
הפרשנים נחלקו בביאור המילה כַּשּׁוֹאָה המתארת את הפלישה. גישה אחת מסבירה כי מדובר בחושך כבד היורד פתאום [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון], או באסון מקיף הבא לעולם [ביאור שטיינזלץ]. לעומת זאת, יש המפרשים זאת כדימוי להמון מים רבים השוטפים ומשמיעים קול רעש פתאומי [רד"ק]. אגב כך, יש לציין כי בחלק מן הספרים המילה נכתבת חסר וא"ו [מנחת שי]. הדימוי השני, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ, מתאר את הכמות העצומה של העם שתכסה את הארץ [מצודת דוד]. המילה אוֹתָךְ החותמת את הפסוק, משמעותה פשוט "אִתְּךָ" או "עִמְּךָ" [רד"ק, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
מבט מעמיק על כפילות הדימויים בפסוק חושף את אופיו המורכב והמטעה של המסע הצבאי [מלבי"ם]. מצד אחד, הצבא הלוחם – אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ – יבוא כַּשּׁוֹאָה כדי להחשיך, להרוג ולהחריב. מצד שני, ההמונים שאינם אנשי צבא – וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ – ייראו כֶּעָנָן המביא מטר וגשמי נדבה. שילוב זה ייצור חוסר ודאות ראשוני לגבי מטרת הפלישה: לא יהיה ברור מיד אם המטרה היא להחריב את הארץ ולהגלות את יושביה, או שמא זהו ניסיון לתפוס את השלטון, ליישב בה עמים רבים ולהגן עליה. בסופו של דבר, פלישה זו תוביל לכך שגוג יקבל את גמולו המלא על מעשיו [מצודת דוד].